לחצן אודות המדריך.png
לחצן גופן.png
לחצן פישוט לשוני.png

פישוט לשוני

מרכיבי הפישוט הלשוני הם ארגון התוכן, התאמת השפה, סמלים ועיצוב המסמך.

בתהליך ההנגשה הלשונית בכלל, והפישוט הלשוני בפרט, יש להתייחס תמיד אל קהל היעד ולצאת מתוך הנחה שאין להם ידע מוקדם בנושא האמור. כדי למקד את עיבוד המידע, יש להתייחס למטרת העברת המידע ולצרכים של קהל היעד.

לעיתים קל יותר לבצע את הפישוט הלשוני בשלבים. כאשר מפשטים בשלבים חשוב לזכור כי הניסוח הרצוי מתקבל רק עם השלמת כל השלבים.

 

בעת הנגשת מידע קיים, המטרה היא להגיע לתוצר הקרוב ביותר למידע המקורי מבחינת התוכן, הרעיונות המרכזיים והעיצוב, תוך ביצוע ההתאמות הנחוצות.

כאשר אתם מתחילים לכתוב ולעצב מסמך עבור אנשים עם אפזיה, קראו את השאלות הבאות ונסו להשיב עליהן. שאלות אלה נועדו למקד את הכתיבה של מסמך חדש או את העיבוד של מסמך קיים לקהל היעד:

  • מי קהל היעד שלכם?

  • איזה מידע אתם רוצים להעביר?

  • מהי מטרת המידע שאתם רוצים להעביר?

  • למה המידע שאתם רוצים להעביר חשוב לקהל היעד?

  • מה מתוך המידע שעליכם להעביר הכי חשוב ומהותי לקהל היעד?

  • מה אתם רוצים שקהל היעד יידע בסיום התהליך?

  • איך אתם יכולים להפוך את המידע לפשוט וברור עבור קהל היעד?

 

כאשר אתם מתחילים בתהליך הפישוט הלשוני, יש לתכנן ולגבש את הרעיונות. נסחו מהם המסרים העיקריים שברצונכם להעביר, בידקו מהם המשאבים העומדים לרשותכם (תקציב, כוח אדם, זמן, אפיונים פיזיים). כמו כן, ביחרו את סוג אמצעי מסירת המידע המתאימים ביותר לקהל היעד (חזותיים, קוליים), לאחר בחירת סוג האמצעי בחרו את האמצעים הספציפיים בהם תשתמשו (למשל, סוג אמצעי מסירת המידע - שמיעתי, אמצעי ספציפי לשימוש – אפשרות להקראה).

 

ישנם מצבים בהם אופן העברת המידע לכלל הציבור קבוע מראש, אך הנגשת המידע עבור אנשים עם אפזיה מחייבת שימוש בדרך אחרת. חשוב לזכור, ישנם אנשים עם אפזיה שמתקשים בקריאה ואף אינם קוראים ולכן, זקוקים להתאמת אמצעי למסירת המידע, אשר אינו מבוסס על קריאה עצמאית. מאחר ומדובר על אוכלוסייה מגוונת מאוד, הרי שבמידה וניתן רצוי לאפשר העברת המידע בכתב ובעל-פה כאחד. שימוש בערוצים השונים להעברת מידע מקל על הקוראים בהבנת התוכן (שימוש בכתב, שמע, סמלים או תמונות ובידול של צבעים במידת האפשר).

 

שפה פשוטה:

שפה פשוטה היא שפה "שכולם מבינים":

  • יומיומית וידידותית, אך לא שפה פשטנית מידי.

  • ברורה ובהירה.

  • מובנת לקהל הרחב ולא רוויה במילים גבוהות.

  • שפה שאין בה הרבה מונחים מקצועיים, במידה וקיימים מונחים כאלה, יש לתת הסבר באיזכור הראשון.

 

מטרתה של השפה הפשוטה הינה להקל על הקורא או השומע את פענוח המידע הנקלט.

זהו שלב הכרחי בתהליך ההנגשה לאנשים עם אפזיה, מתוך שלבים נוספים להנגשה המתוארים גם הם בספר ההנחיות, כגון: התאמות לנגישות; שפה פשוטה; פישוט לשוני; פישוט הליכים ונהלים; תווך אנושי; הקראה; סמלים; שליטה על קצב; סובלנות לטעויות; מגוון חלופות; שליטה למשתמש; הפעלה אינטואיטיבית.

 

הנגשה לשונית:

הנגשה לשונית מוגדרת כתהליך ההתאמה של מידע כתוב או דבור לצרכים של אוכלוסיות מגוונות, ובכללן לאנשים עם מוגבלויות, על ידי שימוש באמצעים שונים (למשל לשוניים, חושיים).

הנגשה לשונית יכולה להתבצע במספר רמות, לפי הצרכים והיכולות של קהל היעד. הנגשה ברמה של שפה פשוטה מהווה שלב הכרחי בתהליך ההנגשה הלשונית, אך אינה מספיקה עבור אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות הקוגניטיבית. עבור אנשים אלה נדרשת הנגשה ברמה בסיסית יותר, שאנו מכנים פישוט לשוני.

 

פישוט לשוני:

פישוט לשוני הינו תהליך מובנה של עריכת מידע ועיבודו לשם הפיכתו לפשוט, ברור ומובן לאנשים עם מוגבלויות בכלל ולאנשים עם אפזיה בפרט. הפישוט הלשוני מתבצע בשני מישורים:

לשוני: מתייחס לאמצעים הלשוניים להעברת המידע ומתמקד בפישוט המבנה והתוכן, תוך שמירה על המסר המקורי (כגון, התמקדות ברעיונות העיקריים והשמטת מידע אשר אינו תורם ישירות להבנת המסר, התאמת אוצר המילים, התאמת מבנה המשפט).

עיצובי: מתייחס לאמצעים החזותיים התומכים בכתוב- עימוד ועיצוב הדף ושימוש באיורים וסמלים לתמיכה בכתוב (למשל, שימוש בדפוס נגיש ובסמלים).

 

סימון מסמך בפישוט לשוני:

תוצר הפישוט הלשוני הוא מסמך בשפה מובנת, מותאמת ובעלת דגשים רלוונטיים לקהל היעד. הפישוט הלשוני כולל את ארגון הרעיונות, המרתם לשפה פשוטה ושימוש בסמלים לתמיכה בכתוב.

מידע בפישוט לשוני יופיע לרוב תחת לשונית 'הנגישות באתר'. יש לסמן מסמך שכתוב בפישוט לשוני, כדי ליידע את קהל היעד. סימון המסמך המפושט ייעשה בדרכים הבאות:

  • באמצעות המילים "מסמך בפישוט לשוני".

  • באמצעות סמל (מפורט בפרק נפרד- 'סמלים') המציין 'פישוט לשוני' כמו הסמל המופיע כאן:
    יש למקם את הכיתוב והסמל במקום בולט בעמוד השער של המסמך.

     

                   זהו הסמל של האיחוד האירופי לסימון מסמכים בפישוט לשוני.

 

התאמת השפה לקהל היעד:

  • התאימו את שפת הטקסט לגיל של קהל היעד. כאשר אתם מנגישים מידע לאנשים מבוגרים, חשוב שהשפה שבה אתם משתמשים תתאים לניסיון החיים של האנשים ולגילם.

  • הקפידו להשתמש בדוגמאות המותאמות לקהל היעד.

  • גלו רגישות כשאתם כותבים על אנשים עם מוגבלויות או כשאתם מדברים עליהם. הקפידו להשתמש במונחים שאינם פוגעים בכבוד האדם בכלל, ובכבוד האדם עם המוגבלות בפרט, ואינם מזלזלים בו.

עיצוב המסמך:

עיצוב המסמך הוא אחד הגורמים המשפיעים על בהירות התוכן ומסייעים להתמצאות בו. ככל שהעיצוב מותאם יותר להצגת התוכן, כך הוא מאפשר מעקב שיטתי וקל יותר אחר המידע. למשל, כשהתוכן כולל עיצוב המציג את הפריטים בשורות נפרדות בזו אחר זו, נוכל להבחין בפריטים בקלות. במידה שהתוכן כולל רשימת פעולות לביצוע, כשהן ממוספרות על פי רצף הביצוע, יהיה קל יותר להבין את סדר הפעולות.

 

הנחיות להתאמת התוכן:

  • התמקדו ברעיונות העיקריים.

  • ודאו שבכל פיסקה מופיע רעיון אחד בלבד.

  • הציגו את הרעיון המרכזי של הפסקה בתחילתה.

  • מסרו מידע מדויק ועדכני.

  • הימנעו משימוש במידע שאינו נחוץ ישירות להעברת המסר וממתן מידע עודף.

  • חישבו תמיד על אוכלוסיית היעד ועל מטרת הטקסט -  אלה יסייעו במיקוד הטקסט.

  • הניחו שלאוכלוסיית היעד אין ידע מוקדם בנושא הטקסט.

  • הימנעו מניסוחים מורכבים.

  • ודאו שפריטי התוכן מסודרים בסדר הגיוני וכרונולוגי.

  • השתמשו בשפה פשוטה וברורה.

  • חיזרו על הרעיונות העיקריים- אמצעי זה מסייע לאנשים להבין את המסר בצורה טובה יותר:

   -  ניתן  לחזור על רעיון מספר פעמים לאורך המסמך כדי להטמיע אותו.

   -  ניתן  לחזור על הרעיון בניסוח שונה בכל פעם, אך חשוב להקפיד על שימוש עקבי במונחים                  המרכזיים.

  • הימנעו מהפנייה לחלקים או סעיפים קודמים בטקסט, במידה ואתם מפנים לסעיף קודם בטקסט, חזרו בקצרה על תוכנו בנוסף להפנייה.

  • באמצעים שמיעתיים- הקפידו על הגייה ברורה ועל התאמת קצב הדיבור.

הנחיות להתאמת אוצר המילים:

  • השתמשו במילים מוכרות ושגורות.

  • השתדלו להימנע מראשי תיבות וקיצורים. במידה והשתמשתם במילים כאלו, ודאו כי הן מוכרות לקהל היעד וכן, שהנוסח המלא מופיע מיד לאחר המונח המקוצר בליווי דוגמה או הסבר.

  • הימנעו משימוש במונחים טכניים או מקצועיים (כגון מודם או (USB, אלא אם הם מוכרים לקהל היעד או אם הם מוגדרים ומוסברים מיד לאחר שנעשה בהם שימוש וכן, רצוי להשתמש בסמלים על מנת לסייע בהבנה.

  • המעיטו ככל האפשר להשתמש בכינויי גוף (זה, הוא, הם, אלה).

  • נקדו מילים שלא ניתן להבין את משמעותן מן ההקשר (למשל, כאשר מילה לא מנוקדת יכולה להיקרא ביותר מצורה אחת).

  • הימנעו משימוש במילים רב-משמעיות. במידה ואתם משתמשים במילה רב-משמעית, מקדו את משמעותה על פי: ההקשר במשפט, הגדרה בגוף הטקסט או איור.

  • היו עקביים:

   -  כאשר אתם מתייחסים למונח מסוים השתמשו באותה מילה.

   -  הקפידו על שימוש עקבי בנטיות המין, המספר, הגוף והזמנים הדקדוקיים.

  • השתדלו להשתמש בכתיב מלא.

  • הימנעו משימוש במילים לועזיות, אלא אם הן יותר מוכרות לקהל היעד בלועזית מאשר בעברית. אם משתמשים במילה לועזית לא מוכרת, כדאי להגדיר אותה בסמוך להופעתה בטקסט ולהשתמש בדוגמה מתאימה להמחשה.

  • הגדירו או הסבירו מילים קשות בסמוך להופעתן בטקסט.

  • הדגישו את המילים הקשות ופירושן- בגופן מודגש, בצבע אחר, קו תחתון, סמלים C, מסגרת וכדומה. הימנעו מהדגשה בצבע בלבד, כדי לאפשר גם לאנשים עם לקות בהבחנה בין צבעים, להבחין בהדגשים השונים שנעשו.

  • הימנעו משימוש בניבים ופתגמים.

  • השתמשו בדוגמאות כדי להסביר מושגים מורכבים עבור קהל היעד או לשם המחשה, אך לא בדוגמאות רבות מדי.

  • השתדלו להימנע משימוש במושגים מופשטים, אך במידה ואתם משתמשים במושגים מופשטים:

   -  ודאו שהינם שייכים לעולם התוכן של קהל היעד.

   -  לוו אותם בהסבר או בדוגמה מתאימה.

הנחיות להתאמת מבנה המשפט:

  • השתמשו במשפטים קצרים, חד-משמעיים ופשוטים מבחינה תחבירית. במידת הצורך, הפרידו משפטים מורכבים למספר משפטים פשוטים, תוך שמירה על משמעות המשפט המקורי.

  • ודאו שסדר המילים בכל משפט תואם את סדר המילים המקובל בעברית  (נושא - נשוא – מושא).

  • השתמשו במילות קישור נכונות לציון היחס בין צירופי מילים, משפטים, פסקאות, סעיפים וכדומה.

  • המעיטו ככל האפשר בשימוש בניסוחים על דרך השלילה.

  • הרבו להשתמש בפעלים במקום בשמות פעולה.

  • השתדלו להשתמש בפעלים בצורת הפעיל ולא הסביל (כתב לעומת נכתב).

  • תהיו עקביים בשימוש בנטיות הזמן של פעלים.

  • השתמשו בנטיות הפועל השכיחות בעברית והשגורות בלשון הדיבור.

  • הימנעו משימוש במספר שמות פועל ברצף.

  • השתמשו בכינויי גוף גלויים (כאשר אתה הולך).

  • השתמשו בכינויי שייכות נפרדים (הספר שלך).

  • הימנעו משימוש ב"יש" או "אין" כשלאחריהם שם עצם מופשט. במקומם, השתמשו בתואר או 

      בפועל. לדוגמה:

      האם יש לך קשיי לימוד?

      האם יש לך קשיים בלימודים?

      האם יש לך קושי ללמוד דברים חדשים?

      האם קשה לך ללמוד דברים חדשים?

  • השתמשו בשם עצם שאחריו פועל בצורת המקור (למשל, חובה להשתתף),
    או בתואר שאחריו פועל בצורת המקור (למשל, חייבים להשתתף) והימנעו משימוש בביטויים שיש בהם שם עצם מופשט (למשל, חובת השתתפות).

  • השתמשו בשמות עצם המופרדים ביניהם באמצעות מילת השייכות 'של' (למשל, רגשות של חיבה).

  • השתדלו להימנע משימוש במשפטי אי-ודאות.

  • השתדלו להימנע משימוש במשפטי-תנאי.

  • הימנעו משימוש במבנים רב-משמעיים. לדוגמה,

      ילדים וזקנים בריאים- משפט זה ניתן לפירוש בשני אופנים:

      א. גם הילדים וגם הזקנים בריאים ב. רק הזקנים בריאים.

      ילדים בריאים וזקנים בריאים.

      זקנים בריאים וילדים.

  • הימנעו משימוש במילות תואר רבות או בתוארי-פועל רבים.

  • הימנעו משימוש בשלילה כפולה. במקום זאת השתמשו בלשון חיובית. לדוגמה,

      זה לא שדני לא מוכן לעשות את התורנות .

      דני מוכן לעשות את התורנות.

פנו אל קהל היעד באופן ישיר.

  • השתמשו בשם עצם מלא לאזכור ישויות שכבר הוזכרו בטקסט.

      כאשר חולה מגיע למרפאה, עליו להעביר את הכרטיס המגנטי ולהמתין לקבלת אישור.

      החולה יגיע למרפאה.

      החולה יעביר את הכרטיס המגנטי.

      החולה יחכה לאישור.

 

הנחיות לעיצוב ומבנה:

  • ודאו כי גופן הטקסט קריא, ברור וגדול (מפורט בפרק נפרד- 'גופן').

  • ארגנו את המידע בכותרות היררכיות שמצביעות באופן ברור על מידת חשיבות המסרים המועברים או אופן ארגונם, באמצעות כותרות גדולות לציון הנושא הכללי, וכותרות משנה קטנות יותר,  לציון תתי הנושאים.

  • נסחו את הכותרות באופן מובן המאפשר לקורא לצפות את תוכן המידע.

  • הציגו את נושא הטקסט בראש העמוד בכותרת קצרה וברורה.

  • חלקו קטעי טקסט ארוכים לפסקאות.

  • במסמך שבו מספר פרקים, התחילו כל פרק בעמוד חדש.

  • הימנעו מקטיעת מילה בסוף שורה או חלוקת מילה בין שורות באמצעות מקף. כמו כן, הימנעו משבירת משפט בסוף עמוד, כלומר, התחילו וסיימו כל משפט באותו עמוד.

  • השתמשו בתבליטים ובמספור במקום רשימות שבהן הפריטים מופרדים בפסיקים.

  • השתמשו בתצוגה חלופית כדי להבהיר תכנים מורכבים בדרך נוספת (לדוגמה: סיכומים, ניסוחים שונים, דוגמאות, איורים וגרפים).

  • המעיטו ככל האפשר להשתמש בגירויים שעשויים להסיח את דעת הקורא (סרטונים ואנימציות, קולות, הבהובים, חלונות קופצים וכדומה). לחלופין, ודאו שבכלי הנגישות ישנה אפשרות לניטרול גירויים אלו.

  • השתמשו בסימני פיסוק בצורה המאפשרת קריאה זורמת של הטקסט, אך השתמשו בסימני פיסוק מעטים ופשוטים (פסיק, נקודה, סימן שאלה, סימן קריאה).

  • ודאו שלא השתמשתם בקווים נטויים לציון צורת הנקבה או אפשרות (ו/או).

  • הימנעו משימוש בדפוס מוטה (italic) לצורך הדגשה.

  • השתמשו להדגשה בדפוס מעובה (bold). ניתן להשתמש גם בצבע להדגשה אך הימנעו משימוש בצבע כאמצעי בלעדי.

  • רווחו בין השורות והפסקאות. המרווח בין פסקאות צריך להיות גדול יותר מהמרווח בין השורות.

  • השאירו שוליים רחבים מכל צידי הטקסט.

  • יישרו את הטקסט לימין והימנעו מיישורו לשמאל.

  • רישמו כתובת כפי שנהוג לכתוב אותה על מעטפה.

  • כאשר אתם יוצרים טופס:

   - הקפידו על יצירת מרווחים גדולים בין סעיפי הטופס.

   - הקפידו להשאיר מרווח הולם למילוי המידע הנדרש.

  • מרכזו את מספר העמוד בתחתיתו.

 

צפיפות המידע:

  • הימנעו מהעמסת מידע בדף.

  • התחילו כל נושא חדש בפסקה חדשה או בדף חדש.

 

תפעוליות:

  • ודאו שההוראות מופיעות בצורה הדרגתית ופשוטה.

  • הימנעו מהתבססות על אירועים מבוססי זמן (לדוגמה, רענון אוטומטי).

  • השתמשו במינימום הפניות למסמכים אחרים או לדפים אחרים (היפר-קישורים). לחלופין, ודאו שהפניות לדפים אחרים ייפתחו בחלון חדש.

  • ודאו שזיהוי הקישורים בטקסט מתאפשר על פי מלל הקישור עצמו. לדוגמה:

      לפתיחת הקישור לחץ כאן

      לפתיחת הקישור לחץ כאן

 

מספרים:

  • ודאו שהמספרים במסמך כתובים בספרות ולא בספרות רומיות.

  • המעיטו להשתמש באחוזים.

  • כתבו מספרים גדולים במילים, לחלופין, השתמשו בביטויים המציינים כמות ("הרבה").  

  • ציינו תאריכים באופן מלא, בספרות ובמילים.

 

כתיבה מגדרית:

בשפה העברית קיימת הבחנה בין מילים בזכר למילים בנקבה. הבחנה זו נעשית בשמות עצם מסוימים, בפעלים, במילות תיאור ובכינויי גוף.

השימוש בשפה הפונה לשני המינים (למניעת אפליה) יוצר חוסר בהירות וסרבול ומקשה על הבנת המידע שנמסר. כדי להימנע מן הסרבול שיוצר השימוש בצורות הזכר והנקבה, בחרו באחת הדרכים הבאות, לפי התאמתה למידע הלשוני שברצונכם למסור:

  • השתמשו בצורה כללית (לדוגמה, צריך לקנות כרטיס בקופה).

  • השתמשו בצורת הרבים (לדוגמה, תקנו כרטיס בקופה).

  • כתבו מסמך אחד בצורת הזכר ומסמך אחר בצורת הנקבה.

(לדוגמה, אתה צריך לקנות כרטיס בקופה / את צריכה לקנות כרטיס בקופה).

הנחיות לבדיקה:

בשלב זה, נבדוק את המסמך כדי לוודא שהוא ברור ונגיש מבחינה רעיונית, לשונית וחזותית. נבדוק האם באמצעים למסירת המידע נחוצות התאמות נוספות.

בדיקת התהליך של הפישוט הלשוני חשובה מאוד גם במהלך כתיבת המסמך ובעיקר בסופו, וזאת על מנת לוודא שהפקת המסמך נגיש ומתאים לקהל היעד. ניתן להיעזר ברשימת הבדיקה המוצעת מטה. הסעיפים ברשימת הבדיקה מתייחסים לשלבים השונים בתהליך ההנגשה הלשונית, ובעיקר למרכיב הפישוט הלשוני. חלק מן הסעיפים מתייחסים למידע כתוב בלבד וחלקם למידע הנמסר בכתב ובעל-פה. הסעיפים מופיעים כאן בזה אחר זה, אולם אופן השימוש בהם אינו בהכרח לינארי. עם זאת, כדי להשלים את תהליך הבדיקה, חשוב לעבור על כל הסעיפים ולוודא שבוצעו. בסוף התהליך, בחנו שוב את נגישות המסמך בכל המימדים- התוכני, הלשוני והחזותי. בתום שלב הבקרה מתקבל התוצר הסופי – מסמך נגיש.

סמל פישוט לשוני.png
gray-surface-3255761.jpg

יצירת קשר

.רוצים לדעת עוד? צריכים להנגיש אתר? מלאו את הטופס ונשוב אליכם בהקדם