לחצן אודות המדריך.png
לחצן גופן.png
לחצן פישוט לשוני.png

לחצנים

עיצוב ואפיון של אתר אינטרנט, אפליקציה או מימשק, מצריך החלטה לגבי פרמטרים שונים הנוגעים ללחצנים: צורה, סידור, גודל וכדומה.

 

צורה:

לחצנים עגולים הינם נפוצים פחות בעולם הוירטואלי, וזאת מכיוון שקשה להכניס אליהם טקסט, לכן נמצא עליהם בדרך כלל אייקונים ללא טקסט. לחצנים עגולים גם מהווים שטח לחיצה קטן יותר ויש הטוענים כי הם גם מסתדרים פחות יפה על 'הגריד' מאשר צורות מרובעות.

בנוסף, ישנה חשיבות לצורת הכפתור מבחינת ביצוע הפעולה. לדוגמה, כפתור מרובע מרמז על פעולת לחיצה ושפעולה זו קלה יותר לביצוע מפעולת הזזה.

דוגמה זו, הינה דוגמה המציגה אפשרות לקושי של ביצוע פעולת הזזה של כפתור בקרב אנשים עם אפזיה וזאת מכיוון שבפעולת הזזה נדרשת עדינות ודיוק באצבעות. כמו כן, חשוב לבדוק סוג כפתור זה, פעולת הזזה, עם קהל היעד אליהם מיועדת הפלטפורמה הדיגיטלית בה בחרתם להשתמש.

 

סידור:

סידור של לחצנים על גבי המסך מושפע מהתפיסה המרחבית שלנו. לדוגמה, הכפתור העליון נתפס כ'יותר' והכפתור התחתון נתפס כ'פחות', בדומה ללחצן ה'ווליום'.

יעילות סידור הלחצנים וצורתם פירושה שהמשתמשים יכולים לבצע פעולה במינימום מאמץ.

הימנעו ממילוי כל ארבעת הפינות של המסך, בכדי להקל על המשתמש בחיפוש הלחצן אותו הוא צריך.

גודל:

באוניברסיטת MIT נערך מחקר גדול אודות גדלי קצות אצבעות מול השימוש במסכי המגע השונים. תוצאות המחקר הינן גודל לחצן של כ- 45-57 פיקסלים (עבור אנשים המשתמשים בעיקר באגודליהם מומלץ על 72 פיקסלים), אשר מאפשר לאצבע של המשתמש להתאים היטב בתוך היעד- הלחצן. במקרה כזה, גם הקצוות של הלחצן גלויים כאשר המשתמש לוחץ עליו, דבר המספק משוב חזותי ברור, שחשוב לחוויה הידידותית של הפלטפורמה הדיגיטלית. 

בהירות:

ישנה חשיבות במתן מידע בכפתור הנחוץ למשתמש בצורה ברורה ומהירה.

שימוש בסמלים על הכפתור במקום טקסט ייתן מראה נקי. חשוב גם לזכור להשתמש בסמלים מוסכמים ולא להרבות בפרטים. אך כמו כן, במיוחד אצל אנשים עם אפזיה, ישנה חשיבות במתן טקסט על הכפתור לצורך זיהוי של מטרת הכפתור בנוסף לסמלים. זאת בכדי, שהם יקבלו את המידע בכמה שיותר ערוצים ביחד (קריאת הטקסט, סמלים, צבע וכדומה).

כמות:

מעט כפתורים וסידורם בצורה מרווחת ונוחה באותה פלטפורמה שבחרתם להשתמש (באינטרנט, אפליקציה וכדומה), מקלה על המשתמשים להחליט על הכפתור שמשרת את מטרתם. לכן, ככל שיש יותר כפתורים, כך לוקח יותר זמן למשתמשים להחליט. עליהם לבחון כל כפתור כדי לקבוע איזה מהם משרת בצורה הטובה ביותר את מטרתם. אי וודאות לגבי מהות הכפתורים עלולה לגרום להם לנקוט בפעולה שגויה ואף לא לנקוט בפעולה כלל.

בנוסף, עומס בכפתורים עלול ליצור עומס גירויים. דבר זה יכול להקשות על השימוש עבור כל אדם, ובפרט עבור אנשים עם אפזיה, שעודף גירויים מקשה עוד יותר.

צבעוניות אפקטיבית:

חשוב להשתמש בצבעים הנכונים לא רק כאלמנט עיצובי ואסתטי, אלא ככלי לוגי. לדוגמה, שימוש בצבעים אדומים או ירוקים בכפתורים מוסיף משמעות מקובלת לפעולה, ועל כן, יש לתת על כך את הדעת. (מפורט בפרק נפרד- 'צבעים')

עקביות:

יש יותר מדרך מקובלת אחת להציג פונקציות שונות. למשל, כפתור יציאה יכול להיות ,X חץ יציאה או אייקון של דלת ליציאה. שימוש בצורות שונות לאותה פונקציה באותה פלטפורמה דיגיטלית יבלבל את המשתמש, ולכן חשוב לשמור על עקביות בהצגת אותה הפונקציה לאורך כל הדרך.

אינטואיטיבית:

מיקום הפעולה העיקרית בתחתית הרשימה הוא הקל והנוח ביותר להגיע עם האצבעות. לכן, מקמו את הפעולה העיקרית שברצונכם להציג בתחתית רשימת הפעולות, וזאת בכדי שהשמתמשים יוכלו להגיע אליה על ידי סריקה תוך זרימה אחידה מלמעלה למטה (פעולה הפוכה מזו- מיקום הפעולה העיקרית בראשית הרשימה, גורמת למשתמשים לבחון את הרשימה כולה ולבסוף לחזור לפעולה העיקרית למעלה). דבר זה, יעיל יותר גם מכיוון שזה מאפשר למשתמשים לעבור על הרשימה לפני שהם בוחרים.

כל אפשרויות הבחירה והלחצנים צריכים להיות בהישג יד מהמסך ועדיין לשמור על עיצוב נקי ולא עמוס. זאת בכדי, שמשתמש חדש יוכל למצוא באופן אינטואיטיבי את מה שהוא זקוק לו באופן מיידי.

סמלים אינטואטיבים:

רמזים וויזואליים של הממשק לגבי סמל מסוים יוצרים הבנה אינטואטיבית ובכך, המשתמש לא צריך להתנסות כדי לגלות מה קורה אם הוא מבצע פעולה מסוימת.

סימון שעל הלחצן בסמל מסויים ומוכר, גורם לציפייה מצד המשתמשים שמשהו יקרה, יפתח וכדומה ומאפשר להם לחזות תוצאות. לדוגמה, לאחר לחיצה על סימן +, ישנה ציפייה לאפשרות של הוספה.

חיווי:

קבלת משוב מיידי בגין פעולה או לחיצה שבוצעה על כפתור באתר אינטרנט או באפליקציה. משוב המתקבל מלחיצה על כפתור הינו גורם משמעותי בהבנה של פעולת הכפתור.

המשתמשים צריכים לדעת אם הפעולה שהם ביצעו הצליחה או לא. אם הם נותרו ללא משוב על פעולתם או ללא מענה, הם עשויים לחזור על הפעולה שוב ושוב ובסופו של דבר ייווצר אצלם תסכול. ממשק משתמש אינטואיטיבי מעניק למשתמש משוב מיידי בנוגע לפעולתו.

ישנם כפתורים שמבצעים פעולה אחת, שכל לחיצה נוספת עליהם תבצע את אותה פעולה שוב ושוב, וישנם כפתורים שמבצעים שתי פעולות מנוגדות (הפעל- כבה)

לכאורה, במקום בו יש כפתורים שמבצעים שתי פעולות מנוגדות, יש הגיון בחסכון של כפתור ובשיוך פעולות הפוכות לשתי לחיצות שונות על הכפתור, אך פתרון זה טומן בחובו בעיות. בכדי שכפתור אחד יבצע שתי פעולות שונות אנו צריכים לדעת מה המצב הנוכחי. כלומר, לקבל חיווי על מצב המערכת- לעיתים החיווי הוא במצב הכפתור שנלחץ פנימה ונשאר לחוץ, לעיתים ישנו חיווי מואר על הכפתור, לעיתים ישנו חיווי קולי, לעתים החיווי אינו בכפתור עצמו אלא במערכת.

עבור אנשים עם אפזיה, ישנה עדיפות שכל כפתור יבצע פעולה אחת בלבד וזאת בכדי למנוע בילבול. במידה והינכם מעוניינים בכל זאת, להוסיף כפתור המבצע שתי פעולות מנוגדות, עליכם להוסיף חיווי אחד לפחות ועדיפות לכמה חיווים במקביל.

אופן לחיצה:

ישנם ממשקי מגע שפועלים על פי רגישות למגע, כמו למשל לחיצה ארוכה, לחיצה כפולה וכדומה. ניתן לראות דוגמה לכך בטלפון הסלולרי, על ידי לחיצה ארוכה על מספר טלפון, יעלו אפשרויות נוספות לשימוש במספר מלבד התקשרות, שזאת ניתן לבצע על ידי לחיצה קצרה.

לאנשים עם אפזיה קשה עם לחיצות ברגישות שונה. לדוגמה, מספר לחיצות לכניסה עבור הדף שבחרו לעומת לחיצה קצרה עבור קריאה של הסבר.

לכן, אין לעשות שימוש בלחצנים המופעלים על ידי ריגשויות שונות או מספר לחיצות, דבר זה יגרום לתסכול עבורם ולחוסר רצון להמשיך לנסות ולהשתמש בפלטפורמה הדיגיטלית.

את בדיקות המשתמשים ערכתי עם שלוש קלינאיות תקשורת וארבעה אנשים עם אפזיה ברמה קלה עד בנונית (רמה אשר אותה ייעדתי לאפליקציה שאעצב).

הבדיקות התבצעו על ידי שיחות והודעות. לפני השיחות הוסברה למשתמשים מטרת הבדיקה ומטרת האפליקציה.

* בלית ברירה ובשל מגיפת הקורונה, הבדיקה התבצעה באמצעות הטלפון. דרך זו אינה נוחה ומתאימה עבור אנשים עם אפזיה גם מכיוון שהיה קושי טכני רב בצפייה בתמונות תוך כדי שיחה, דבר אשר הקשה על מתן תשובות והסברים. חלקם נעזרו בבן משפחה על מנת לתקשר בבדיקה זו.

לכן, חשוב מאוד לבדוק פיזית עם המשתמשים, גם על מנת להקל עליהם, וגם כדי לגרום לבדיקה להיות יעילה, נוחה וקלה יותר. בנוסף, בדיקה פיזית עם האנשים, מאפשרת לכם לצפות בהם כיצד הם מגיבים אינטואטיבית למה שאתם מראים להם.

בבדיקה זו, הצגתי בפניהם ארבעה מסכי טלפון ובכל אחד מהמסכים ישנם לחצנים בצורות שונות.

את הצורות בחרתי על פי הצורות הקיימות בפלטפורמות דיגיטליות אחרות.

לנוחות מתן תשובות הבדיקה, כל מסכי הטלפון היו ממוספרים, כדי שהמשתמשים יוכלו להגיד לי את מספר המסך שאותו הם בחרו, וזאת בשל אופן הבדיקה.

תחילה, בדקתי את צורת הלחצנים עם צבעים נטרליים. לאחר מכן, המשכתי לבדוק את תשובת המשתמשים גם כאשר הוספתי מלל, סמלים, צבעים, כל אחד בנפרד וגם עם שילובם של כמה פרטים, ולבסוף- עם כל הפרטים יחדיו.

תוצאות הבדיקה:

לאורך כל הבדיקות שביצעתי והמפורטות כאמור לעיל, הצורה אותה הם בחרו פה אחד כנוחה עבורם היתה המרובעת והצורה השנייה שנוחה הינה המלבנית.

סיוון- "4, הריבועים- יותר נוח... יותר גדול".

יונתן- "אני חושב 4... גדולים".

בני- "4, גדולים... יותר טוב...".

דורון- "4, כן 2 הכי טוב".

 

קלינאיות תקשורת:

נופר- "התצוגה של הריבועים ב-4 הרבה יותר בהירה לי... למרות שאני חושבת גם שהמלבן יכול להיות טוב בשבילם, אבל יותר כשצריך היררכיה ".

ליהי- "אני חושבת שהצורה המרובעת ב-4 הרבה יותר מתאימה גם כי היא תכיל כמו שרצית- גם טקסט וגם אייקון, בגדול יותר ביחס לאחרים... גם כי אולי זה יותר אינטואטיבי לנו, כי זה קצת כמו כל האפליקציות בטלפון...".

חגית- "המרובעים  הרבה יותר גדולים והדברים בהם יהיו גדולים יותר אז זה הרבה יותר מתאים להם... והמרובעים במסך 4 יותר טוב עם הפינות המעוגלות... אני חושבת שאם את רוצה משהו שיש לו חשיבות לסדר מסויים, אז המלבנים שמסודרים אחד מתחת לשני יותר טובים".

בדיקות משתמשים

בדיקה- צורות.png
gray-surface-3255761.jpg

יצירת קשר

.רוצים לדעת עוד? צריכים להנגיש אתר? מלאו את הטופס ונשוב אליכם בהקדם