לחצן אודות המדריך.png
לחצן גופן.png
לחצן פישוט לשוני.png

חוקים ותקנות

החקיקה והמודעות הגוברת לחשיבות ולצורך של נגישות והנגשה לכלל האוכלוסיה ולאוכלוסית האנשים עם מוגבלויות בפרט, יצרה שינוי מהותי בתפיסת החיים של כלל האוכלוסיה ושינתה את הגישה לחיים באופן שיאפשר להרבה יותר אנשים לחוות, לצרוך שרותים ולהשתתף במהלך חייהם הרבה יותר מבעבר. הדגש במהלך השנים הושם בעיקר על הנגישות הפיזית, שהיא תנאי הכרחי, אך אין זה מספיק לאנשים עם אפזיה ולאנשים עם מוגבלויות הזקוקים לסוג נוסף של הנגשה- הנגשה לשונית.

בישראל, בדומה למרבית המדינות המתקדמות, הנגשת אתרי אינטרנט מחוייבת על פי חוק ומגובה בתקנות ובתקנים.

סעיף 19 א בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ( תשנ"ח 1998)

סעיף זה מגדיר נגישות כ"אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".

פרק הנגישות בחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מספר 2), התשס"ה 2005 פרק זה מחייב הנגשה של כל השירותים הניתנים לכלל הציבור על ידי כל גוף ציבורי (כל גוף הנותן שירות לציבור בין אם הוא קטן, או גדול, בבעלות פרטית או לא, וקיים למטרת רווח או לא) ובכל מקום ציבורי, כולל שירותים הניתנים באמצעות רשת האינטרנט. תקנות הנגישות בישראל, מסדירות את האופן שבו יש לפעול על מנת להבטיח את הנגישות לאנשים עם מוגבלות.

אמנת האו"ם (2006) לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אשר אושררה בישראל (2012) אמנה זו מחייבת את המדינות השותפות לקדם גישה של אנשים עם מוגבלויות לטכנולוגיות ומערכות חדשות, למידע ולתקשורת, לרבות האינטרנט (סעיף 9). האמנה קוראת לגופים פרטיים המספקים שירותים לציבור הרחב, לרבות באמצעות האינטרנט, לספק מידע ושירותים בפורמטים נגישים ושימושיים עבור אנשים עם מוגבלויות. כמו כן, לפעול להבטחת הנגישות למקומות ציבוריים ולשירותים הניתנים לציבור, וזאת על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלויות לחיות בצורה עצמאית ולהשתתף בכל תחומי החיים. ובנוסף מעודדת אמצעים לתקשורת המונים, לרבות ספקי מידע באמצעות האינטרנט, להנגיש את שירותיהם עבור אנשים עם מוגבלויות (סעיף 21). הנגשת אתרי אינטרנט מהווה כיום מרכיב מרכזי בנגישות עבור אנשים עם מוגבלויות.

תקנות נגישות השירות (2013)

תקנות אלו מספקות קווים מנחים ליישום הנגישות המחוייבת לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם. על פי תקנות אלו חלה חובה על נותני השירות להנגיש את המידע הנמסר לציבור, כולל מידע המסופק באמצעות האינטרנט. סעיף 35 לתקנות אלה, מפרט הנחיות ייעודיות להנגשת שירותי האינטרנט. על פי הנחיות אלו "חייב בביצוע התאמות נגישות המספק שירות ציבורי או מידע על אודות שירות ציבורי באמצעות האינטרנט לכלל הציבור, לרבות מסמכים, דפים, יישומים וכל מידע אחר המועבר באמצעות האינטרנט יספק התאמות נגישות לשירות או למידע על אודות השירות שהוא מספק, לפי התקן הישראלי הנוהג ביום התחילה...".

ת"י 5568 (2013) קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנטתקן זה, למעט התאמות תרבותיות מסויימות, הינו זהה למסמך הקווים המנחים של קונסורציום הרשת הכלל-עולמית (W3C) בנוגע להתאמות הנגישות ברשת האינטרנט. מסמך זה מכיל פירוט נרחב של התאמות נגישות בתחומים השונים ומדרג את ההתאמות השונות מרמה A המתייחסת בעיקר להתאמות שכיחות וקלות יחסית ליישום, כגון חיוב חלופה טקסטואלית לכל תוכן שאינו טקסט (סעיף 1.1.1), ועד לרמה AAA המכילה התאמות שהן לכאורה מורכבות יותר ושכיחות פחות, כגון חיוב לקביעת מנגנון שיאפשר למשתמש זיהוי ודאי של מילים הניתנות להגייה באופנים שונים (סעיף 3.1.6).

תקנות נגישות השירות (2013), כמו גם ת"י 5568 (2013), מחייבים את מרבית נותני השירות להגיע לרמת A או לרמת AA, מבחינת נגישות אתרי האינטרנט, ואילו מרבית ההתאמות המשמעותיות יותר מבחינת הנגשה קוגניטיבית, מצויות ברמה AA ובעיקר ברמה AAA.

תקנה 29 מפרטת את התאמות הנגישות למידע ולתקשורת כוללת, בין היתר, התייחסות לאמצעים, כגון העברת מידע באמצעות שפה פשוטה, דפוס נגיש ופישוט לשוני.

פישוט לשוני, כהגדרתו בתקנות נגישות השירות (תקנה 1), מתייחס ל"התאמת מידע כך שמבנהו הלשוני פשוט ותוכנו ברור. ואשר מתקיימים בו ככל האפשר כל אלו:

1 המידע מכיל את עיקרי הדברים בלבד.

2 המידע מועבר לפי רצף ברור ומסודר, כגון: סדר פעולות כרונולוגי או תנאים ותוצאותיהם האפשריות.

3 המשפטים קצרים ופשוטים תחבירית.

4 שימוש מרבי באוצר מילים יומיומי ושכיח; שימוש מועט ככל האפשר בעגה מקצועית, מילים בשפות זרות שאינן בשימוש יומיומי וניבים; נעשה שימוש במילים או במונחים כאמור, יפורשו בסמוך לאזכור הראשון שלהם (כגון על ידי הגדרה או דוגמה להמחשה).

5 שימוש מועט בראשי תיבות ובקיצורים, לרבות קיצורי פנייה בלשון זכר ונקבה, כגון "יועצ/ת" חלק/י".

6 בהתאם להקשר, שימוש מרבי בפעלים בצורת הפעיל ולא הסביל (כגון "דני כתב את הספר" ולא "הספר נכתב ע"י דני").

7 שימוש בסמלול".

הגדרה זו הינה הגדרה מצומצמת יחסית, אך מאפשרת עמידה בדרישות החוק והתקנות. הנחיות מפורטות יותר להנגשת מידע באמצעות שפה פשוטה ו/או פישוט לשוני, ניתן למצוא בתקן העוסק בתקשורת בסביבה הבנויה.

ת"י 1918 חלק 4 (2015) נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת

אמנם מטרת התקן הינה לקבוע דרישות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלויות שונות ולציבור בכלל, לקבל מידע שיקל את ההתמצאות בבניינים ובשטחים ציבוריים  ואת השימוש בכל שירות הניתן בהם, אך הוא מספק אמצעים שניתן לעשות בהם שימוש לשיפור ההתמצאות גם בסביבה הוירטואלית. על פי תקן זה, הפישוט הלשוני מתייחס להתאמת מידע, כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט. הפישוט הלשוני כולל את ארגון הרעיונות, המרתם לשפה פשוטה ושימוש בסמלים לתמיכה בכתוב.

השימוש בסמלים, שהם ייצוגים גרפיים של מידע, הינו אחד מהאמצעים לפישוט הלשוני ומהווה מרכיב משמעותי בהבטחת נגישות המידע לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. בישראל אין כיום תקן מחייב לנושא הסמלים, אך ניתן להיעזר בתקן הבינלאומי- תקן ISO 22727 (2007), המספק הנחיות ליצירת סמלים נגישים.

כללי ה-C3W, וכן מסמכים נוספים העוסקים בהתאמת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות, מתייחסים בהרחבה להתאמות הנחוצות בתחום הראייה והשמיעה. התאמות אלו מאפשרות את השימוש באתרים לאנשים עם מוגבלות חושית, כגון כבדי ראיה או כבדי שמיעה. כללים אלו, מתייחסים אמנם במידה מסויימת גם להתאמות הנגישות הנחוצות בתחום השפה והתוכן, ואולם, ההנחיות בתחומים אלו הן מצומצמות יחסית ורובן נתפסות כהתאמות בדרגת הנגישות הגבוהה ביותר (AAA) ולכן כמעט ואינן מיושמות.

gray-surface-3255761.jpg

יצירת קשר

.רוצים לדעת עוד? צריכים להנגיש אתר? מלאו את הטופס ונשוב אליכם בהקדם