לחצן אודות המדריך.png
לחצן גופן.png
לחצן פישוט לשוני.png

הנחיות והנגשה

כאשר מתחילים בביצוע כתיבת המסמך הנגיש יש להתחשב בשני אלמנטים:

זכויות יוצרים:

- הליך ההנגשה הלשונית ייעשה רק לאחר קבלת אישור מיוצר המסמך המקורי.

- בידקו את המסמך אל מול היוצר לכל אורך הדרך.

- כיתבו את שם היוצר של המסמך המקורי ואת שם האדם או הגוף שביצעו את הפישוט הלשוני, במסמך שעבר הנגשה לשונית.

הקוד האתי להנגשה לשונית:

- הקפידו שפישוט המידע יהא נאמן למקור, כלומר, פישוט שמעביר את המסר אליו התכוון הכותב במקור.

- אין להוסיף פירוש אישי על הכתוב.

- ודאו עם הכותב המקורי את מהימנות ותקפות המסמכים שעברו פישוט לשוני.

- השתמשו במונחים העדכניים ביותר בתחום.

- בידקו את הבנת המידע על ידי המקבל, לאחר ביצוע הליך ההנגשה הלשונית.

- יידעו את מזמין העבודה על כל קושי שלא בא על פתרונו באופן הולם.

הנגשת מידע:

הנגשה הינה מידע ברור, שפה פשוטה, פישוט לשוני, פישוט קולי והתאמה של המידע באופן המאפשר למקבלי השירות לצרוך מידע מותאם ומובן עבורם. מידע ברור מתמקד בעיקר בתוכן של המידע, באלמנטים השפתיים והלשוניים. כאשר אנו עוסקים בנגישות באינטרנט יש לוודא שלא רק הניווט באתר הינו נגיש, אלא גם תוכן המידע מובן ומותאם ככל הניתן לצורכי המשתמש.

הנגשה לשונית של מידע:

תהליך התאמה של מידע כתוב או דבור, בכדי שיהיה מובן גם לאנשים ללא מוגבלויות ובפרט  לאנשים עם מוגבלויות ועם יכולות קוגניטיביות שונות.

בכדי שהמידע יהיה ברור וממוקד, תהליך התאמת המידע ייעשה על ידי שימוש בהנגשה לשונית, מיקוד הרעיונות המרכזיים בלבד, שימוש במבנה תחבירי פשוט הן בעל פה והן בכתב וכדומה. ישנן מספר דרכים להנגשה לשונית, בין היתר, באמצעות שפה פשוטה ופישוט לשוני.

אמצעים חזותיים חלופיים:

בנוסף להנחיות הנוגעות למימד החזותי, כחלק אינטגרלי מתהליך הפישוט הלשוני, מומלץ להשתמש בהתאם לצורך גם באמצעים הבאים:

- אמצעי תקשורת תומכת חלופית (תת"ח):

אמצעי תת"ח הינם לוחות תקשורת, מחשבים או ציוד ממוחשב, שמותקנים בהם מסרים בתמונות, באיורים, בסמלים, באותיות, במילים או במשפטים קצרים. אנשים עם מוגבלות בדיבור או בכתיבה עושים לעיתים שימוש בתת"ח על מנת לתקשר עם סביבתם.

- ג'סטות (מחוות):

בעת העברת מידע בעל-פה ניתן להשתמש בג'סטות, כלומר בסימנים פשוטים ומוכרים, כגון תנועות גוף או הבעות פנים, לחיזוק המסר המילולי.

הנגשת מידע במדיה הדיגיטלית:

הנגשת המידע במדיה הדיגיטלית מאפשרת צריכה יעילה של מידע באינטרנט וזאת בהתאמה ליכולת האוריינות הדיגיטלית של המשתמש. אוריינות דיגיטלית מוגדרת כיום כיכולת להגיע למגוון רחב של פעילויות ומקורות מידע ולפעול בהם באמצעות כלים דיגיטליים. האוריינות הדיגיטלית נשענת על מיומנויות, כגון: יכולת ניווט במרחב הווירטואלי, התמודדות עם מידע רחב ממקורות מגוונים, יכולת לפיענוח ועיבוד מידע המוצג באופנים שונים (טקסטואלי, ויזואלי, אודיטורי) ובאמצעים שונים (מלל, תמונה, סרטון וכדומה), חשיבה מסתעפת, עיבוד מידע רב ערוצי וחשיבה ביקורתית. כלומר, האוריינות הדיגיטלית נשענת במידה רבה על יכולות קוגניטיביות מתקדמות ותהליכי חשיבה מורכבים.

מסקר שבחן את מצבם של אנשים עם מוגבלויות בישראל בשנת 2015 עולה, כי אנשים עם מוגבלויות משתמשים במחשב ובאינטרנט במידה פחותה במובהק מכלל הציבור. נתון זה הינו משמעותי, במיוחד לאור העובדה שבעיקר עבור אנשים עם מוגבלויות, השימוש במחשב עשוי לשמש כגשר להשתתפות בחברה ובקהילה, אשר לעיתים אינה מתאפשרת כתוצאה מחסמים פיזיים וחברתיים שונים.

מרבית האתרים הישראליים אמנם עדיין אינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במודעות לנגישות המדיה הדיגיטלית.

באתרים רבים בארץ ובעולם ניתן למצוא כיום הצהרות נגישות. הצהרת הנגישות אמורה ליידע את הגולשים בנוגע להתאמות הנגישות העומדות לרשותם באתר ולייעל את חווית השימוש שלהם באתר. כמו כן, ניתן למצוא כיום, בארץ ובעולם, דירוגי נגישות אשר מוענקים על ידי גופים שונים, בנסיון לעודד הנגשה ולסייע לגולשים באיתור ובחירת אתרים נגישים. המודעות הגוברת לחובה ולצורך להנגיש אתרי אינטרנט הינה חלק ממהפכת הנגישות המתרחשת במדיה הדיגיטלית. אמנם כיום חלק ניכר מהתאמות הנגישות מיועדות להנגשת השימוש ברשת האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות פיזית או חושית, אולם בהדרגה עולה גם המודעות לחשיבות הרחבת טווח הנגישות גם לאוכלוסיות נוספות. השאיפה היא להגיע להנגשה מירבית של אתרי האינטרנט ברוח אמנת האו"ם וכן הנגשה גם עבור אנשים עם מוגבלויות קוגניטיבית. ההנגשה הלשונית הינה אחד האמצעים המהותיים להנגשה קוגנטיבית. באתר איגוד האינטרנט הישראלי ניתן למצוא מידע מרוכז בנוגע להנחיות החקיקה והתקינה.

מוגבלות קוגניטיבית:

מוגבלות קוגניטיבית מתייחסת למגוון רחב של קשיים בתהליכי חשיבה אשר משפיעים על היכולת התפקודית. קשיים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי, בין היתר, ביכולות כלליות, כגון: הבנת הוראות, פתרון בעיות, התמצאות במרחב, יכולת קשב וריכוז, זיכרון ומהירות תגובה. כמו גם במיומנויות ספציפיות, כגון קריאה, כתיבה והקלדה. המוגבלות הקוגניטיבית עשויה להופיע, בין היתר, בקרב אנשים לאחר פגיעות ראש או אירוע מוחי, תלוי במיקום הפגיעה. בהעדר התאמות הנגישות הנחוצות, המוגבלות הקוגניטיבית עלולה להוות חסם משמעותי לשימוש במדיה הדיגיטלית.

הנגשה קוגניטיבית:

הנגשה קוגניטיבית מתייחסת לפישוט והתאמה של הסביבה הפיזית, הוירטואלית והאנושית, כך שתיווצר סביבה ברורה, פשוטה וחד משמעית. סביבה נגישה ברורה ומובנת כוללת מבנה קל לניווט והתמצאות, מידע מובן וברור, טכנולוגיה נוחה לשימוש ותהליכים פשוטים ומובנים. עבור אוכלוסיות מסוימות, כולל אנשים עם מגבלה קוגניטיבית, הנגשה זו הינה תנאי חיוני להשתתפות בסביבות החיים השונות בהן כולנו לוקחים חלק.

gray-surface-3255761.jpg

יצירת קשר

.רוצים לדעת עוד? צריכים להנגיש אתר? מלאו את הטופס ונשוב אליכם בהקדם

gray-surface-3255761.jpg

יצירת קשר

.רוצים לדעת עוד? צריכים להנגיש אתר? מלאו את הטופס ונשוב אליכם בהקדם